פרשת יעקב ועשיו- לא מנוקד:
לה,א ויאמר אלהים אל-יעקב, קום עלה בית-אל ושב-שם; ועשה-שם מזבח–לאל הנראה אליך, בברחך מפני עשו אחיך. לה,ב ויאמר יעקב אל-ביתו, ואל כל-אשר עמו: הסרו את-אלהי הנכר, אשר בתככם, והטהרו, והחליפו שמלתיכם. לה,ג ונקומה ונעלה, בית-אל; ואעשה-שם מזבח, לאל הענה אתי ביום צרתי, ויהי עמדי, בדרך אשר הלכתי. לה,ד ויתנו אל-יעקב, את כל-אלהי הנכר אשר בידם, ואת-הנזמים, אשר באזניהם; ויטמן אתם יעקב, תחת האלה אשר עם-שכם. לה,ה ויסעו; ויהי חתת אלהים, על-הערים אשר סביבותיהם, ולא רדפו, אחרי בני יעקב. לה,ו ויבא יעקב לוזה, אשר בארץ כנען–הוא, בית-אל: הוא, וכל-העם אשר-עמו. לה,ז ויבן שם, מזבח, ויקרא למקום, אל בית-אל: כי שם, נגלו אליו האלהים, בברחו, מפני אחיו. לה,ח ותמת דברה מינקת רבקה, ותקבר מתחת לבית-אל תחת האלון; ויקרא שמו, אלון בכות. {פ}
לה,ט וירא אלהים אל-יעקב עוד, בבאו מפדן ארם; ויברך, אתו. לה,י ויאמר-לו אלהים, שמך יעקב: לא-יקרא שמך עוד יעקב, כי אם-ישראל יהיה שמך, ויקרא את-שמו, ישראל. לה,יא ויאמר לו אלהים אני אל שדי, פרה ורבה–גוי וקהל גוים, יהיה ממך; ומלכים, מחלציך יצאו. לה,יב ואת-הארץ, אשר נתתי לאברהם וליצחק–לך אתננה; ולזרעך אחריך, אתן את-הארץ. לה,יג ויעל מעליו, אלהים, במקום, אשר-דבר אתו. לה,יד ויצב יעקב מצבה, במקום אשר-דבר אתו–מצבת אבן; ויסך עליה נסך, ויצק עליה שמן. לה,טו ויקרא יעקב את-שם המקום, אשר דבר אתו שם אלהים–בית-אל. לה,טז ויסעו מבית אל, ויהי-עוד כברת-הארץ לבוא אפרתה; ותלד רחל, ותקש בלדתה. לה,יז ויהי בהקשתה, בלדתה; ותאמר לה המילדת אל-תיראי, כי-גם-זה לך בן. לה,יח ויהי בצאת נפשה, כי מתה, ותקרא שמו, בן-אוני; ואביו, קרא-לו בנימין. לה,יט ותמת, רחל; ותקבר בדרך אפרתה, הוא בית לחם. לה,כ ויצב יעקב מצבה, על-קברתה–הוא מצבת קברת-רחל, עד-היום. לה,כא ויסע, ישראל; ויט אהלה, מהלאה למגדל-עדר. לה,כב ויהי, בשכן ישראל בארץ ההוא, וילך ראובן וישכב את-בלהה פילגש אביו, וישמע ישראל; {פ}
ויהיו בני-יעקב, שנים עשר. לה,כג בני לאה, בכור יעקב ראובן; ושמעון ולוי ויהודה, ויששכר וזבלון. לה,כד בני רחל, יוסף ובנימן. לה,כה ובני בלהה שפחת רחל, דן ונפתלי. לה,כו ובני זלפה שפחת לאה, גד ואשר; אלה בני יעקב, אשר ילד-לו בפדן ארם. לה,כז ויבא יעקב אל-יצחק אביו, ממרא קרית הארבע–הוא חברון, אשר-גר-שם אברהם ויצחק. לה,כח ויהיו, ימי יצחק–מאת שנה, ושמנים שנה. לה,כט ויגוע יצחק וימת ויאסף אל-עמיו, זקן ושבע ימים; ויקברו אתו, עשו ויעקב בניו. {פ}
לו,א ואלה תלדות עשו, הוא אדום. לו,ב עשו לקח את-נשיו, מבנות כנען: את-עדה, בת-אילון החתי, ואת-אהליבמה בת-ענה, בת-צבעון החוי. לו,ג ואת-בשמת בת-ישמעאל, אחות נביות. לו,ד ותלד עדה לעשו, את-אליפז; ובשמת, ילדה את-רעואל. לו,ה ואהליבמה, ילדה, את-יעיש (יעוש) ואת-יעלם, ואת-קרח; אלה בני עשו, אשר ילדו-לו בארץ כנען. לו,ו ויקח עשו את-נשיו ואת-בניו ואת-בנתיו, ואת-כל-נפשות ביתו, ואת-מקנהו ואת-כל-בהמתו ואת כל-קנינו, אשר רכש בארץ כנען; וילך אל-ארץ, מפני יעקב אחיו. לו,ז כי-היה רכושם רב, משבת יחדו; ולא יכלה ארץ מגוריהם, לשאת אתם–מפני, מקניהם. לו,ח וישב עשו בהר שעיר, עשו הוא אדום. לו,ט ואלה תלדות עשו, אבי אדום, בהר, שעיר. לו,י אלה, שמות בני-עשו: אליפז, בן-עדה אשת עשו, רעואל, בן-בשמת אשת עשו. לו,יא ויהיו, בני אליפז–תימן אומר, צפו וגעתם וקנז. לו,יב ותמנע היתה פילגש, לאליפז בן-עשו, ותלד לאליפז, את-עמלק; אלה, בני עדה אשת עשו. לו,יג ואלה בני רעואל, נחת וזרח שמה ומזה; אלה היו, בני בשמת אשת עשו. לו,יד ואלה היו, בני אהליבמה בת-ענה בת-צבעון–אשת עשו; ותלד לעשו, את-יעיש (יעוש) ואת-יעלם ואת-קרח. לו,טו אלה, אלופי בני-עשו: בני אליפז, בכור עשו–אלוף תימן אלוף אומר, אלוף צפו אלוף קנז. לו,טז אלוף-קרח אלוף געתם, אלוף עמלק; אלה אלופי אליפז בארץ אדום, אלה בני עדה. לו,יז ואלה, בני רעואל בן-עשו–אלוף נחת אלוף זרח, אלוף שמה אלוף מזה; אלה אלופי רעואל, בארץ אדום–אלה, בני בשמת אשת עשו. לו,יח ואלה, בני אהליבמה אשת עשו–אלוף יעוש אלוף יעלם, אלוף קרח; אלה אלופי אהליבמה, בת-ענה–אשת עשו. לו,יט אלה בני-עשו ואלה אלופיהם, הוא אדום. {ס}
לו,כ אלה בני-שעיר החרי, ישבי הארץ: לוטן ושובל, וצבעון וענה. לו,כא ודשון ואצר, ודישן; אלה אלופי החרי בני שעיר, בארץ אדום. לו,כב ויהיו בני-לוטן, חרי והימם; ואחות לוטן, תמנע. לו,כג ואלה בני שובל, עלון ומנחת ועיבל, שפו, ואונם. לו,כד ואלה בני-צבעון, ואיה וענה; הוא ענה, אשר מצא את-הימם במדבר, ברעתו את-החמרים, לצבעון אביו. לו,כה ואלה בני-ענה, דשן; ואהליבמה, בת-ענה. לו,כו ואלה, בני דישן–חמדן ואשבן, ויתרן וכרן. לו,כז אלה, בני-אצר–בלהן וזעון, ועקן. לו,כח אלה בני-דישן, עוץ וארן. לו,כט אלה, אלופי החרי: אלוף לוטן אלוף שובל, אלוף צבעון אלוף ענה. לו,ל אלוף דשן אלוף אצר, אלוף דישן; אלה אלופי החרי לאלפיהם, בארץ שעיר. {פ}
לו,לא ואלה, המלכים, אשר מלכו, בארץ אדום–לפני מלך-מלך, לבני ישראל. לו,לב וימלך באדום, בלע בן-בעור; ושם עירו, דנהבה. לו,לג וימת, בלע; וימלך תחתיו, יובב בן-זרח מבצרה. לו,לד וימת, יובב; וימלך תחתיו, חשם מארץ התימני. לו,לה וימת, חשם; וימלך תחתיו הדד בן-בדד, המכה את-מדין בשדה מואב, ושם עירו, עוית. לו,לו וימת, הדד; וימלך תחתיו, שמלה ממשרקה. לו,לז וימת, שמלה; וימלך תחתיו, שאול מרחבות הנהר. לו,לח וימת, שאול; וימלך תחתיו, בעל חנן בן-עכבור. לו,לט וימת, בעל חנן בן-עכבור, וימלך תחתיו הדר, ושם עירו פעו; ושם אשתו מהיטבאל בת-מטרד, בת מי זהב. לו,מ ואלה שמות אלופי עשו, למשפחתם, למקמתם, בשמתם: אלוף תמנע אלוף עלוה, אלוף יתת. לו,מא אלוף אהליבמה אלוף אלה, אלוף פינן. לו,מב אלוף קנז אלוף תימן, אלוף מבצר. לו,מג אלוף מגדיאל, אלוף עירם; אלה אלופי אדום, למשבתם בארץ אחזתם–הוא עשו, אבי אדום. {פ} |