פרשת- ויסירה מגבירה- לא מנוקד.
א טו,ט ובשנת עשרים, לירבעם מלך ישראל, מלך אסא, מלך יהודה. א טו,י וארבעים ואחת שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, מעכה בת-אבישלום. א טו,יא ויעש אסא הישר, בעיני יהוה, כדוד, אביו. א טו,יב ויעבר הקדשים, מן-הארץ; ויסר, את-כל-הגללים, אשר עשו, אבתיו. א טו,יג וגם את-מעכה אמו, ויסרה מגבירה, אשר-עשתה מפלצת, לאשרה; ויכרת אסא את-מפלצתה, וישרף בנחל קדרון. א טו,יד והבמות, לא-סרו; רק לבב-אסא, היה שלם עם-יהוה–כל-ימיו. {ס}
א טו,טו ויבא את-קדשי אביו, וקדשו (וקדשי) בית יהוה, כסף וזהב, וכלים. א טו,טז ומלחמה היתה בין אסא, ובין בעשא מלך-ישראל–כל-ימיהם. א טו,יז ויעל בעשא מלך-ישראל על-יהודה, ויבן את-הרמה–לבלתי, תת יצא ובא, לאסא, מלך יהודה. א טו,יח ויקח אסא את-כל-הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית-יהוה, ואת-אוצרות בית מלך (המלך), ויתנם, ביד-עבדיו; וישלחם המלך אסא, אל-בן-הדד בן-טברמן בן-חזיון מלך ארם, הישב בדמשק, לאמר. א טו,יט ברית ביני ובינך, בין אבי ובין אביך; הנה שלחתי לך שחד, כסף וזהב–לך הפרה את-בריתך את-בעשא מלך-ישראל, ויעלה מעלי. א טו,כ וישמע בן-הדד אל-המלך אסא, וישלח את-שרי החילים אשר-לו על-ערי ישראל, ויך את-עיון ואת-דן, ואת אבל בית-מעכה; ואת, כל-כנרות, על, כל-ארץ נפתלי. א טו,כא ויהי, כשמע בעשא, ויחדל, מבנות את-הרמה; וישב, בתרצה. א טו,כב והמלך אסא השמיע את-כל-יהודה, אין נקי, וישאו את-אבני הרמה ואת-עציה, אשר בנה בעשא; ויבן בם המלך אסא, את-גבע בנימן ואת-המצפה. א טו,כג ויתר כל-דברי-אסא וכל-גבורתו וכל-אשר עשה, והערים אשר בנה–הלא-המה כתובים על-ספר דברי הימים, למלכי יהודה; רק לעת זקנתו, חלה את-רגליו. א טו,כד וישכב אסא, עם-אבתיו, ויקבר עם-אבתיו, בעיר דוד אביו; וימלך יהושפט בנו, תחתיו. {פ}
א טו,כה ונדב בן-ירבעם, מלך על-ישראל, בשנת שתים, לאסא מלך יהודה; וימלך על-ישראל, שנתים. א טו,כו ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך אביו, ובחטאתו, אשר החטיא את-ישראל. א טו,כז ויקשר עליו בעשא בן-אחיה, לבית יששכר, ויכהו בעשא, בגבתון אשר לפלשתים; ונדב, וכל-ישראל, צרים, על-גבתון. א טו,כח וימתהו בעשא–בשנת שלש, לאסא מלך יהודה; וימלך, תחתיו. א טו,כט ויהי כמלכו, הכה את-כל-בית ירבעם–לא-השאיר כל-נשמה לירבעם, עד-השמדו: כדבר יהוה–אשר דבר, ביד-עבדו אחיה השילני. א טו,ל על-חטאות ירבעם אשר חטא, ואשר החטיא את-ישראל: בכעסו–אשר הכעיס, את-יהוה אלהי ישראל. א טו,לא ויתר דברי נדב, וכל-אשר עשה: הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל. א טו,לב ומלחמה היתה בין אסא, ובין בעשא מלך-ישראל–כל-ימיהם. {פ}
א טו,לג בשנת שלש, לאסא מלך יהודה–מלך בעשא בן-אחיה על-כל-ישראל, בתרצה, עשרים וארבע, שנה. א טו,לד ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך ירבעם, ובחטאתו, אשר החטיא את-ישראל. {ס}
א טז,א ויהי דבר-יהוה אל-יהוא בן-חנני, על-בעשא לאמר. א טז,ב יען, אשר הרימתיך מן-העפר, ואתנך נגיד, על עמי ישראל; ותלך בדרך ירבעם, ותחטא את-עמי ישראל, להכעיסני, בחטאתם. א טז,ג הנני מבעיר אחרי בעשא, ואחרי ביתו; ונתתי, את-ביתך, כבית, ירבעם בן-נבט. א טז,ד המת לבעשא בעיר, יאכלו הכלבים; והמת לו בשדה, יאכלו עוף השמים. א טז,ה ויתר דברי בעשא ואשר עשה, וגבורתו: הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל. א טז,ו וישכב בעשא עם-אבתיו, ויקבר בתרצה; וימלך אלה בנו, תחתיו. א טז,ז וגם ביד-יהוא בן-חנני הנביא, דבר-יהוה היה אל-בעשא ואל-ביתו ועל כל-הרעה אשר-עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו, להיות, כבית ירבעם; ועל אשר-הכה, אתו. {פ}
|