פרשת- יהואש.

בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ: בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע: וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת: וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יוּבָא בֵית יְהוָה כֶּסֶף עוֹבֵר אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ לְהָבִיא בֵּית יְהוָה: יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק: וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת: וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ: וַיֵּאֹתוּ הַכֹּהֲנִים לְבִלְתִּי קְחַת כֶּסֶף מֵאֵת הָעָם וּלְבִלְתִּי חַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת: וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ (בימין) מִיָּמִין בְּבוֹא אִישׁ בֵּית יְהוָה וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה: וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יְהוָה: וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל (יד) יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה (הפקדים) הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהוָה וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית יְהוָה: וְלַגֹּדְרִים וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית יְהוָה וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה: אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית יְהוָה סִפּוֹת כֶּסֶף מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת חֲצֹצְרוֹת כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה: כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת בֵּית יְהוָה: וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים: כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת לֹא יוּבָא בֵּית יְהוָה לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ: אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם: וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם: וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר וַיַּכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בֵּית מִלֹּא הַיּוֹרֵד סִלָּא: וְיוֹזָבָד בֶּן שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר עֲבָדָיו הִכֻּהוּ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו:

פרשת- יהואש- לא מנוקד.

ב יב,א בן-שבע שנים, יהואש במלכו.  {פ}

ב יב,ב בשנת-שבע ליהוא, מלך יהואש, וארבעים שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, צביה מבאר שבע.  ב יב,ג ויעש יהואש הישר בעיני יהוה, כל-ימיו, אשר הורהו, יהוידע הכהן.  ב יב,ד רק הבמות, לא-סרו:  עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות.  ב יב,ה ויאמר יהואש אל-הכהנים, כל כסף הקדשים אשר-יובא בית-יהוה כסף עובר–איש, כסף נפשות ערכו:  כל-כסף, אשר יעלה על לב-איש, להביא, בית יהוה.  ב יב,ו יקחו להם הכהנים, איש מאת מכרו; והם, יחזקו את-בדק הבית, לכל אשר-ימצא שם, בדק.  {פ}

ב יב,ז ויהי, בשנת עשרים ושלש שנה–למלך יהואש:  לא-חזקו הכהנים, את-בדק הבית.  ב יב,ח ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכהן, ולכהנים, ויאמר אלהם, מדוע אינכם מחזקים את-בדק הבית; ועתה, אל-תקחו-כסף מאת מכריכם, כי-לבדק הבית, תתנהו.  ב יב,ט ויאתו, הכהנים, לבלתי קחת-כסף מאת העם, ולבלתי חזק את-בדק הבית.  ב יב,י ויקח יהוידע הכהן, ארון אחד, ויקב חר, בדלתו; ויתן אתו אצל המזבח בימין (מימין), בבוא-איש בית יהוה, ונתנו-שמה הכהנים שמרי הסף, את-כל-הכסף המובא בית-יהוה.  ב יב,יא ויהי, כראותם, כי-רב הכסף, בארון; ויעל ספר המלך, והכהן הגדול, ויצרו וימנו, את-הכסף הנמצא בית-יהוה.  ב יב,יב ונתנו, את-הכסף המתכן, על-יד (ידי) עשי המלאכה, הפקדים (המפקדים) בית יהוה; ויוציאהו לחרשי העץ, ולבנים, העשים, בית יהוה.  ב יב,יג ולגדרים, ולחצבי האבן, ולקנות עצים ואבני מחצב, לחזק את-בדק בית-יהוה; ולכל אשר-יצא על-הבית, לחזקה.  ב יב,יד אך לא יעשה בית יהוה, ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות, כל-כלי זהב, וכלי-כסף–מן-הכסף, המובא בית-יהוה.  ב יב,טו כי-לעשי המלאכה, יתנהו; וחזקו-בו, את-בית יהוה.  ב יב,טז ולא יחשבו את-האנשים, אשר יתנו את-הכסף על-ידם, לתת, לעשי המלאכה:  כי באמנה, הם עשים.  ב יב,יז כסף אשם וכסף חטאות, לא יובא בית יהוה:  לכהנים, יהיו.  {פ}

ב יב,יח אז יעלה, חזאל מלך ארם, וילחם על-גת, וילכדה; וישם חזאל פניו, לעלות על-ירושלם.  ב יב,יט ויקח יהואש מלך-יהודה, את כל-הקדשים אשר-הקדישו יהושפט ויהורם ואחזיהו אבתיו מלכי יהודה ואת-קדשיו, ואת כל-הזהב הנמצא באצרות בית-יהוה, ובית המלך; וישלח, לחזאל מלך ארם, ויעל, מעל ירושלם.  ב יב,כ ויתר דברי יואש, וכל-אשר עשה:  הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה.  ב יב,כא ויקמו עבדיו, ויקשרו-קשר; ויכו, את-יואש, בית מלא, הירד סלא.  ב יב,כב ויוזכר בן-שמעת ויהוזבד בן-שמר עבדיו, הכהו וימת, ויקברו אתו עם-אבתיו, בעיר דוד; וימלך אמציה בנו, תחתיו. .