פרשת- אלישע.

בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לְיוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר מִמֶּנָּה: וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וּבְיַד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל כָּל הַיָּמִים: וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיִּשְׁמַע אֵלָיו יְהוָה כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל כִּי לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם: וַיִּתֵּן יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד אֲרָם וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם: אַךְ לֹא סָרוּ מֵחַטֹּאות בֵּית יָרָבְעָם אֲשֶׁר (החטי) הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ וְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְדָה בְּשֹׁמְרוֹן: כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ: וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָחָז וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יוֹאָשׁ בְּנוֹ תַּחְתָּיו: בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה: וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ:וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּשְׁכַּב יוֹאָשׁ עִם אֲבֹתָיו וְיָרָבְעָם יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וַיִּקָּבֵר יוֹאָשׁ בְּשֹׁמְרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים וַיִּקַּח אֵלָיו קֶשֶׁת וְחִצִּים: וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַרְכֵּב יָדְךָ עַל הַקֶּשֶׁת וַיַּרְכֵּב יָדוֹ וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ: וַיֹּאמֶר פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה וַיִּפְתָּח וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר וַיֹּאמֶר חֵץ תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק עַד כַּלֵּה: וַיֹּאמֶר קַח הַחִצִּים וַיִּקָּח וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַךְ אַרְצָה וַיַּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיַּעֲמֹד: וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים אָז הִכִּיתָ אֶת אֲרָם עַד כַּלֵּה וְעַתָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת אֲרָם: וַיָּמָת אֱלִישָׁע וַיִּקְבְּרֻהוּ וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בָּא שָׁנָה: וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו:וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז: וַיָּחָן יְהוָה אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו עַד עָתָּה: וַיָּמָת חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּמְלֹךְ בֶּן הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו:וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת הֶעָרִים מִיַּד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ וַיָּשֶׁב אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל:

פרשת- אלישע- לא מנוקד.

ב יג,א בשנת עשרים ושלש שנה, ליואש בן-אחזיהו מלך יהודה–מלך יהואחז בן-יהוא על-ישראל, בשמרון, שבע עשרה, שנה.  ב יג,ב ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך אחר חטאת ירבעם בן-נבט, אשר-החטיא את-ישראל–לא-סר ממנה.  ב יג,ג ויחר-אף יהוה, בישראל; ויתנם ביד חזאל מלך-ארם, וביד בן-הדד בן-חזאל–כל-הימים.  ב יג,ד ויחל יהואחז, את-פני יהוה; וישמע אליו, יהוה, כי ראה את-לחץ ישראל, כי-לחץ אתם מלך ארם.  ב יג,ה ויתן יהוה לישראל, מושיע, ויצאו, מתחת יד-ארם; וישבו בני-ישראל באהליהם, כתמול שלשום.  ב יג,ו אך לא-סרו מחטאת בית-ירבעם, אשר-החטי את-ישראל–בה הלך; וגם, האשרה, עמדה, בשמרון.  ב יג,ז כי לא השאיר ליהואחז עם, כי אם-חמשים פרשים ועשרה רכב, ועשרת אלפים, רגלי:  כי אבדם מלך ארם, וישמם כעפר לדש.  ב יג,ח ויתר דברי יהואחז וכל-אשר עשה, וגבורתו:  הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל.  ב יג,ט וישכב יהואחז עם-אבתיו, ויקברהו בשמרון; וימלך יואש בנו, תחתיו.  {פ}

ב יג,י בשנת שלשים ושבע שנה, ליואש מלך יהודה–מלך יהואש בן-יהואחז על-ישראל, בשמרון, שש עשרה, שנה.  ב יג,יא ויעשה הרע, בעיני יהוה:  לא סר מכל-חטאות ירבעם בן-נבט, אשר-החטיא את-ישראל–בה הלך.  ב יג,יב ויתר דברי יואש, וכל-אשר עשה, וגבורתו, אשר נלחם עם אמציה מלך-יהודה:  הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל.  ב יג,יג וישכב יואש עם-אבתיו, וירבעם ישב על-כסאו; ויקבר יואש בשמרון, עם מלכי ישראל.  {פ}

ב יג,יד ואלישע חלה את-חליו, אשר ימות בו; וירד אליו יואש מלך-ישראל, ויבך על-פניו ויאמר, אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו.  ב יג,טו ויאמר לו אלישע, קח קשת וחצים; ויקח אליו, קשת וחצים.  ב יג,טז ויאמר למלך ישראל, הרכב ידך על-הקשת, וירכב, ידו; וישם אלישע ידיו, על-ידי המלך.  ב יג,יז ויאמר, פתח החלון קדמה–ויפתח; ויאמר אלישע ירה, ויור, ויאמר חץ-תשועה ליהוה וחץ תשועה בארם, והכית את-ארם באפק עד-כלה.  ב יג,יח ויאמר קח החצים, ויקח; ויאמר למלך-ישראל הך-ארצה, ויך שלש-פעמים ויעמד.  ב יג,יט ויקצף עליו איש האלהים, ויאמר להכות חמש או-שש פעמים, אז הכית את-ארם, עד-כלה; ועתה, שלש פעמים תכה את-ארם.  {פ}

ב יג,כ וימת אלישע, ויקברהו; וגדודי מואב יבאו בארץ, בא שנה.  ב יג,כא ויהי הם קברים איש, והנה ראו את-הגדוד, וישליכו את-האיש, בקבר אלישע; וילך ויגע האיש, בעצמות אלישע, ויחי, ויקם על-רגליו.  {פ}

ב יג,כב וחזאל מלך ארם, לחץ את-ישראל, כל, ימי יהואחז.  ב יג,כג ויחן יהוה אתם וירחמם, ויפן אליהם, למען בריתו, את-אברהם יצחק ויעקב; ולא אבה השחיתם, ולא-השליכם מעל-פניו עד-עתה.  ב יג,כד וימת, חזאל מלך-ארם; וימלך בן-הדד בנו, תחתיו.  ב יג,כה וישב יהואש בן-יהואחז, ויקח את-הערים מיד בן-הדד בן-חזאל, אשר לקח מיד יהואחז אביו, במלחמה:  שלש פעמים הכהו יואש, וישב את-ערי ישראל.  .