8.4- שמואל- מלכות שאול- אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

הפרשות:

חנה.

בית נאמן.

דבר בישראל.

אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.

מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

שָׁאוּל֙.

שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

דוד.

דוד ויונתן.

אֶבְיָתָ֑ר.

סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

אביגיל.

משיח יְהוָ֔ה.

מות שאול.

וַיְהִ֥י דְבַר–שְׁמוּאֵ֖ל לְכָל–יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּצֵ֣א יִשְׂרָאֵל֩ לִקְרַ֨את פְּלִשְׁתִּ֜ים לַמִּלְחָמָ֗ה וַֽיַּחֲנוּ֙ עַל–הָאֶ֣בֶן הָעֵ֔זֶר וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בַאֲפֵֽק: וַיַּעַרְכ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֗ל וַתִּטֹּשׁ֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּנָּ֥גֶף יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֤וּ בַמַּֽעֲרָכָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כְּאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ: וַיָּבֹ֣א הָעָם֮ אֶל–הַֽמַּחֲנֶה֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָ֣מָּה נְגָפָ֧נוּ יְהוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים נִקְחָ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מִשִּׁלֹ֗ה אֶת–אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה וְיָבֹ֣א בְקִרְבֵּ֔נוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִכַּ֥ף אֹיְבֵֽינוּ:

וַיִּשְׁלַ֤ח הָעָם֙ שִׁלֹ֔ה וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם אֵ֣ת אֲר֧וֹן בְּרִית–יְהוָ֛ה צְבָא֖וֹת יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֑ים וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽי–עֵלִ֗י עִם–אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס: וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן בְּרִית–יְהוָה֙ אֶל–הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּרִ֥עוּ כָל–יִשְׂרָאֵ֖ל תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתֵּהֹ֖ם הָאָֽרֶץ: וַיִּשְׁמְע֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת–ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֶ֠ה ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֧ה הַגְּדוֹלָ֛ה הַזֹּ֖את בְּמַחֲנֵ֣ה הָעִבְרִ֑ים וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה בָּ֖א אֶל–הַֽמַּחֲנֶֽה: וַיִּֽרְאוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֣י אָמְר֔וּ בָּ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל–הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּאמְרוּ֙ א֣וֹי לָ֔נוּ כִּ֣י לֹ֥א הָיְתָ֛ה כָּזֹ֖את אֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁם: א֣וֹי לָ֔נוּ מִ֣י יַצִּילֵ֔נוּ מִיַּ֛ד הָאֱלֹהִ֥ים הָאַדִּירִ֖ים הָאֵ֑לֶּה אֵ֧לֶּה הֵ֣ם הָאֱלֹהִ֗ים הַמַּכִּ֧ים אֶת–מִצְרַ֛יִם בְּכָל–מַכָּ֖ה בַּמִּדְבָּֽר: הִֽתְחַזְּק֞וּ וִֽהְי֤וּ לַֽאֲנָשִׁים֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן תַּעַבְד֣וּ לָעִבְרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר עָבְד֖וּ לָכֶ֑ם וִהְיִיתֶ֥ם לַאֲנָשִׁ֖ים וְנִלְחַמְתֶּֽם: וַיִּלָּחֲמ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙ וַיָּנֻ֙סוּ֙ אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֔יו וַתְּהִ֥י הַמַּכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף רַגְלִֽי: וַאֲר֥וֹן אֱלֹהִ֖ים נִלְקָ֑ח וּשְׁנֵ֤י בְנֵֽי–עֵלִי֙ מֵ֔תוּ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס:

וַיָּ֤רָץ אִישׁ–בִּנְיָמִן֙ מֵהַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וַיָּבֹ֥א שִׁלֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וּמַדָּ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל–רֹאשֽׁוֹ: וַיָּב֗וֹא וְהִנֵּ֣ה עֵ֠לִי יֹשֵׁ֨ב עַֽל–הַכִּסֵּ֜א (יך) יַ֥ד דֶּ֙רֶךְ֙ מְצַפֶּ֔ה כִּֽי–הָיָ֤ה לִבּוֹ֙ חָרֵ֔ד עַ֖ל אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְהָאִ֗ישׁ בָּ֚א לְהַגִּ֣יד בָּעִ֔יר וַתִּזְעַ֖ק כָּל–הָעִֽיר: וַיִּשְׁמַ֤ע עֵלִי֙ אֶת–ק֣וֹל הַצְּעָקָ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מֶ֛ה ק֥וֹל הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ מִהַ֔ר וַיָּבֹ֖א וַיַּגֵּ֥ד לְעֵלִֽי: וְעֵלִ֕י בֶּן–תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה וְעֵינָ֣יו קָ֔מָה וְלֹ֥א יָכ֖וֹל לִרְאֽוֹת: וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֜ישׁ אֶל–עֵלִ֗י אָֽנֹכִי֙ הַבָּ֣א מִן–הַמַּעֲרָכָ֔ה וַאֲנִ֕י מִן–הַמַּעֲרָכָ֖ה נַ֣סְתִּי הַיּ֑וֹם וַיֹּ֛אמֶר מֶֽה–הָיָ֥ה הַדָּבָ֖ר בְּנִֽי: וַיַּ֨עַן הַֽמְבַשֵּׂ֜ר וַיֹּ֗אמֶר נָ֤ס יִשְׂרָאֵל֙ לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וְגַ֛ם מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה הָיְתָ֣ה בָעָ֑ם וְגַם–שְׁנֵ֨י בָנֶ֜יךָ מֵ֗תוּ חָפְנִי֙ וּפִ֣ינְחָ֔ס וַאֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים נִלְקָֽחָה:

וַיְהִ֞י כְּהַזְכִּיר֣וֹ | אֶת–אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֗ים וַיִּפֹּ֣ל מֵֽעַל–הַ֠כִּסֵּא אֲחֹ֨רַנִּ֜ית בְּעַ֣ד | הַשַּׁ֗עַר וַתִּשָּׁבֵ֤ר מַפְרַקְתּוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת כִּֽי–זָקֵ֥ן הָאִ֖ישׁ וְכָבֵ֑ד וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה: וְכַלָּת֣וֹ אֵֽשֶׁת–פִּינְחָס֮ הָרָ֣ה לָלַת֒ וַתִּשְׁמַ֣ע אֶת–הַשְּׁמֻעָ֔ה אֶל–הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וּמֵ֥ת חָמִ֖יהָ וְאִישָׁ֑הּ וַתִּכְרַ֣ע וַתֵּ֔לֶד כִּֽי–נֶהֶפְכ֥וּ עָלֶ֖יהָ צִרֶֽיהָ: וּכְעֵ֣ת מוּתָ֗הּ וַתְּדַבֵּ֙רְנָה֙ הַנִּצָּב֣וֹת עָלֶ֔יהָ אַל–תִּֽירְאִ֖י כִּ֣י בֵ֣ן יָלָ֑דְתְּ וְלֹ֥א עָנְתָ֖ה וְלֹא–שָׁ֥תָה לִבָּֽהּ: וַתִּקְרָ֣א לַנַּ֗עַר אִֽי–כָבוֹד֙ לֵאמֹ֔ר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל אֶל–הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶל–חָמִ֖יהָ וְאִישָֽׁהּ: וַתֹּ֕אמֶר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י נִלְקַ֖ח אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים:

וּפְלִשְׁתִּים֙ לָֽקְח֔וּ אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיְבִאֻ֛הוּ מֵאֶ֥בֶן הָעֵ֖זֶר אַשְׁדּֽוֹדָה: וַיִּקְח֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת–אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ בֵּ֣ית דָּג֑וֹן וַיַּצִּ֥יגוּ אֹת֖וֹ אֵ֥צֶל דָּגֽוֹן: וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת–דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ: וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּקֶר֮ מִֽמָּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י | כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל–הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו: עַל–כֵּ֡ן לֹֽא–יִדְרְכוּ֩ כֹהֲנֵ֨י דָג֜וֹן וְכָֽל–הַבָּאִ֧ים בֵּית–דָּג֛וֹן עַל–מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן בְּאַשְׁדּ֑וֹד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַתִּכְבַּ֧ד יַד–יְהוָ֛ה אֶל–הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים וַיְשִׁמֵּ֑ם וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ (בעפלים) בַּטְּחֹרִ֔ים אֶת–אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת–גְּבוּלֶֽיהָ: וַיִּרְא֥וּ אַנְשֵֽׁי–אַשְׁדּ֖וֹד כִּֽי–כֵ֑ן וְאָמְר֗וּ לֹֽא–יֵשֵׁ֞ב אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עִמָּ֔נוּ כִּֽי–קָשְׁתָ֤ה יָדוֹ֙ עָלֵ֔ינוּ וְעַ֖ל דָּג֥וֹן אֱלֹהֵֽינוּ: וַיִּשְׁלְח֡וּ וַיַּאַסְפוּ֩ אֶת–כָּל–סַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים אֲלֵיהֶ֗ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַֽה–נַּעֲשֶׂ֗ה לַֽאֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ גַּ֣ת יִסֹּ֔ב אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּסֵּ֕בּוּ אֶת–אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:וַיְהִ֞י אַחֲרֵ֣י | הֵסַ֣בּוּ אֹת֗וֹ וַתְּהִ֨י יַד–יְהוָ֤ה | בָּעִיר֙ מְהוּמָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד וַיַּךְ֙ אֶת–אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר מִקָּטֹ֖ן וְעַד–גָּד֑וֹל וַיִּשָּׂתְר֥וּ לָהֶ֖ם (עפלים) טְחֹרִֽים: וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת–אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָֽעֶקְרֹנִ֜ים לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙ אֶת–אֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶת–עַמִּֽי: וַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּאַסְפ֜וּ אֶת–כָּל–סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶת–אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב לִמְקֹמ֔וֹ וְלֹֽא–יָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶת–עַמִּ֑י כִּֽי–הָיְתָ֤ה מְהֽוּמַת–מָ֙וֶת֙ בְּכָל–הָעִ֔יר כָּבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים שָֽׁם: וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא–מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ (בעפלים) בַּטְּחֹרִ֑ים וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם:

וַיְהִ֧י אֲרוֹן–יְהוָ֛ה בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שִׁבְעָ֥ה חֳדָשִֽׁים: וַיִּקְרְא֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים לַכֹּהֲנִ֤ים וְלַקֹּֽסְמִים֙ לֵאמֹ֔ר מַֽה–נַּעֲשֶׂ֖ה לַאֲר֣וֹן יְהוָ֑ה הוֹדִעֻ֕נוּ בַּמֶּ֖ה נְשַׁלְּחֶ֥נּוּ לִמְקוֹמֽוֹ: וַיֹּאמְר֗וּ אִֽם–מְשַׁלְּחִ֞ים אֶת–אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אַל–תְּשַׁלְּח֤וּ אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם כִּֽי–הָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ אָשָׁ֑ם אָ֤ז תֵּרָֽפְאוּ֙ וְנוֹדַ֣ע לָכֶ֔ם לָ֛מָּה לֹא–תָס֥וּר יָד֖וֹ מִכֶּֽם: וַיֹּאמְר֗וּ מָ֣ה הָאָשָׁם֮ אֲשֶׁ֣ר נָשִׁ֣יב לוֹ֒ וַיֹּאמְר֗וּ מִסְפַּר֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים חֲמִשָּׁה֙ (עפלי) טְחֹרֵ֣י זָהָ֔ב וַחֲמִשָּׁ֖ה עַכְבְּרֵ֣י זָהָ֑ב כִּֽי–מַגֵּפָ֥ה אַחַ֛ת לְכֻלָּ֖ם וּלְסַרְנֵיכֶֽם: וַעֲשִׂיתֶם֩ צַלְמֵ֨י (עפליכם) טְחֹרֵיכֶ֜ם וְצַלְמֵ֣י עַכְבְּרֵיכֶ֗ם הַמַּשְׁחִיתִם֙ אֶת–הָאָ֔רֶץ וּנְתַתֶּ֛ם לֵאלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כָּב֑וֹד אוּלַ֗י יָקֵ֤ל אֶת–יָדוֹ֙ מֵֽעֲלֵיכֶ֔ם וּמֵעַ֥ל אֱלֹהֵיכֶ֖ם וּמֵעַ֥ל אַרְצְכֶֽם: וְלָ֤מָּה תְכַבְּדוּ֙ אֶת–לְבַבְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֧ר כִּבְּד֛וּ מִצְרַ֥יִם וּפַרְעֹ֖ה אֶת–לִבָּ֑ם הֲלוֹא֙ כַּאֲשֶׁ֣ר הִתְעַלֵּ֣ל בָּהֶ֔ם וַֽיְשַׁלְּח֖וּם וַיֵּלֵֽכוּ: וְעַתָּ֗ה קְח֨וּ וַעֲשׂ֜וּ עֲגָלָ֤ה חֲדָשָׁה֙ אֶחָ֔ת וּשְׁתֵּ֤י פָרוֹת֙ עָל֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא–עָלָ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עֹ֑ל וַאֲסַרְתֶּ֤ם אֶת–הַפָּרוֹת֙ בָּעֲגָלָ֔ה וַהֲשֵׁיבֹתֶ֧ם בְּנֵיהֶ֛ם מֵאַחֲרֵיהֶ֖ם הַבָּֽיְתָה: וּלְקַחְתֶּ֞ם אֶת–אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וּנְתַתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ אֶל–הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת | כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר הֲשֵׁבֹתֶ֥ם לוֹ֙ אָשָׁ֔ם תָּשִׂ֥ימוּ בָאַרְגַּ֖ז מִצִּדּ֑וֹ וְשִׁלַּחְתֶּ֥ם אֹת֖וֹ וְהָלָֽךְ: וּרְאִיתֶ֗ם אִם–דֶּ֨רֶךְ גְּבוּל֤וֹ יַֽעֲלֶה֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ ה֚וּא עָ֣שָׂה לָ֔נוּ אֶת–הָרָעָ֥ה הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּ֑את וְאִם–לֹ֗א וְיָדַ֙עְנוּ֙ כִּ֣י לֹ֤א יָדוֹ֙ נָ֣גְעָה בָּ֔נוּ מִקְרֶ֥ה ה֖וּא הָ֥יָה לָֽנוּ: וַיַּעֲשׂ֤וּ הָאֲנָשִׁים֙ כֵּ֔ן וַיִּקְח֗וּ שְׁתֵּ֤י פָרוֹת֙ עָל֔וֹת וַיַּאַסְר֖וּם בָּעֲגָלָ֑ה וְאֶת–בְּנֵיהֶ֖ם כָּל֥וּ בַבָּֽיִת: וַיָּשִׂ֛מוּ אֶת–אֲר֥וֹן יְהוָ֖ה אֶל–הָעֲגָלָ֑ה וְאֵ֣ת הָאַרְגַּ֗ז וְאֵת֙ עַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֔ב וְאֵ֖ת צַלְמֵ֥י טְחֹרֵיהֶֽם: וַיִשַּׁ֨רְנָה הַפָּר֜וֹת בַּדֶּ֗רֶךְ עַל–דֶּ֙רֶךְ֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ בִּמְסִלָּ֣ה אַחַ֗ת הָלְכ֤וּ הָלֹךְ֙ וְגָע֔וֹ וְלֹא–סָ֖רוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ הֹלְכִ֣ים אַחֲרֵיהֶ֔ם עַד–גְּב֖וּל בֵּ֥ית שָֽׁמֶשׁ: וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ קֹצְרִ֥ים קְצִיר–חִטִּ֖ים בָּעֵ֑מֶק וַיִּשְׂא֣וּ אֶת–עֵינֵיהֶ֗ם וַיִּרְאוּ֙ אֶת–הָ֣אָר֔וֹן וַֽיִּשְׂמְח֖וּ לִרְאֽוֹת: וְהָעֲגָלָ֡ה בָּ֠אָה אֶל–שְׂדֵ֨ה יְהוֹשֻׁ֤עַ בֵּֽית–הַשִּׁמְשִׁי֙ וַתַּעֲמֹ֣ד שָׁ֔ם וְשָׁ֖ם אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֑ה וַֽיְבַקְּעוּ֙ אֶת–עֲצֵ֣י הָעֲגָלָ֔ה וְאֶת–הַ֨פָּר֔וֹת הֶעֱל֥וּ עֹלָ֖ה לַיהוָֽה: וְהַלְוִיִּ֞ם הוֹרִ֣ידוּ | אֶת–אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וְאֶת–הָאַרְגַּ֤ז אֲשֶׁר–אִתּוֹ֙ אֲשֶׁר–בּ֣וֹ כְלֵֽי–זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֖מוּ אֶל–הָאֶ֣בֶן הַגְּדוֹלָ֑ה וְאַנְשֵׁ֣י בֵֽית–שֶׁ֗מֶשׁ הֶעֱל֨וּ עֹל֜וֹת וַֽיִּזְבְּח֧וּ זְבָחִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לַֽיהוָֽה: וַחֲמִשָּׁ֥ה סַרְנֵֽי–פְלִשְׁתִּ֖ים רָא֑וּ וַיָּשֻׁ֥בוּ עֶקְר֖וֹן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: וְאֵ֙לֶּה֙ טְחֹרֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֧יבוּ פְלִשְׁתִּ֛ים אָשָׁ֖ם לַֽיהוָ֑ה לְאַשְׁדּ֨וֹד אֶחָ֔ד לְעַזָּ֤ה אֶחָד֙ לְאַשְׁקְל֣וֹן אֶחָ֔ד לְגַ֥ת אֶחָ֖ד לְעֶקְר֥וֹן אֶחָֽד:וְעַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֗ב מִסְפַּ֞ר כָּל–עָרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לַחֲמֵ֣שֶׁת הַסְּרָנִ֔ים מֵעִ֣יר מִבְצָ֔ר וְעַ֖ד כֹּ֣פֶר הַפְּרָזִ֑י וְעַ֣ד | אָבֵ֣ל הַגְּדוֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִנִּ֤יחוּ עָלֶ֙יהָ֙ אֵ֚ת אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בִּשְׂדֵ֥ה יְהוֹשֻׁ֖עַ בֵּֽית–הַשִּׁמְשִֽׁי: וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽית–שֶׁ֗מֶשׁ כִּ֤י רָאוּ֙ בַּאֲר֣וֹן יְהוָ֔ה וַיַּ֤ךְ בָּעָם֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ וַיִּֽתְאַבְּל֣וּ הָעָ֔ם כִּֽי–הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּעָ֖ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י בֵֽית–שֶׁ֔מֶשׁ מִ֚י יוּכַ֣ל לַעֲמֹ֔ד לִפְנֵ֨י יְהוָ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים הַקָּד֖וֹשׁ הַזֶּ֑ה וְאֶל–מִ֖י יַעֲלֶ֥ה מֵעָלֵֽינוּ: וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל–יוֹשְׁבֵ֥י קִרְיַת–יְעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר הֵשִׁ֤בוּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת–אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה רְד֕וּ הַעֲל֥וּ אֹת֖וֹ אֲלֵיכֶֽם:

וַיָּבֹ֜אוּ אַנְשֵׁ֣י | קִרְיַ֣ת יְעָרִ֗ים וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶת–אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה וַיָּבִ֣אוּ אֹת֔וֹ אֶל–בֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב בַּגִּבְעָ֑ה וְאֶת–אֶלְעָזָ֤ר בְּנוֹ֙ קִדְּשׁ֔וּ לִשְׁמֹ֖ר אֶת–אֲר֥וֹן יְהוָֽה: וַיְהִ֗י מִיּ֞וֹם שֶׁ֤בֶת הָֽאָרוֹן֙ בְּקִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַיִּֽהְי֖וּ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיִּנָּה֛וּ כָּל–בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה:

פרשת ארון ברית יהוה- לא מנוקד.

א ד,א ויהי דבר-שמואל, לכל-ישראל; ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה, ויחנו על-האבן העזר, ופלשתים, חנו באפק.  א ד,ב ויערכו פלשתים לקראת ישראל, ותטש המלחמה, וינגף ישראל, לפני פלשתים; ויכו במערכה בשדה, כארבעת אלפים איש.  א ד,ג ויבא העם, אל-המחנה, ויאמרו זקני ישראל, למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים; נקחה אלינו משלה, את-ארון ברית יהוה, ויבא בקרבנו, וישענו מכף איבינו.  א ד,ד וישלח העם, שלה, וישאו משם את ארון ברית-יהוה צבאות, ישב הכרבים; ושם שני בני-עלי, עם-ארון ברית האלהים–חפני, ופינחס.  א ד,ה ויהי, כבוא ארון ברית-יהוה אל-המחנה, וירעו כל-ישראל, תרועה גדולה; ותהם, הארץ.  א ד,ו וישמעו פלשתים, את-קול התרועה, ויאמרו, מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים; וידעו–כי ארון יהוה, בא אל-המחנה.  א ד,ז ויראו, הפלשתים–כי אמרו, בא אלהים אל-המחנה; ויאמרו אוי לנו, כי לא היתה כזאת אתמול שלשם.  א ד,ח אוי לנו–מי יצילנו, מיד האלהים האדירים האלה:  אלה הם האלהים, המכים את-מצרים בכל-מכה–במדבר.  א ד,ט התחזקו והיו לאנשים, פלשתים–פן תעבדו לעברים, כאשר עבדו לכם; והייתם לאנשים, ונלחמתם.  א ד,י וילחמו פלשתים, וינגף ישראל וינסו איש לאהליו, ותהי המכה, גדולה מאד; ויפל, מישראל, שלשים אלף, רגלי.  א ד,יא וארון אלהים, נלקח; ושני בני-עלי מתו, חפני ופינחס.  א ד,יב וירץ איש-בנימן מהמערכה, ויבא שלה ביום ההוא; ומדיו קרעים, ואדמה על-ראשו.  א ד,יג ויבוא, והנה עלי ישב על-הכסא יך (יד) דרך מצפה–כי-היה לבו חרד, על ארון האלהים; והאיש, בא להגיד בעיר, ותזעק, כל-העיר.  א ד,יד וישמע עלי, את-קול הצעקה, ויאמר, מה קול ההמון הזה; והאיש מהר, ויבא ויגד לעלי.  א ד,טו ועלי, בן-תשעים ושמנה שנה; ועיניו קמה, ולא יכול לראות.  א ד,טז ויאמר האיש אל-עלי, אנכי הבא מן-המערכה, ואני, מן-המערכה נסתי היום; ויאמר מה-היה הדבר, בני.  א ד,יז ויען המבשר ויאמר, נס ישראל לפני פלשתים, וגם מגפה גדולה, היתה בעם; וגם-שני בניך מתו, חפני ופינחס, וארון האלהים, נלקחה.  {פ}

א ד,יח ויהי כהזכירו את-ארון האלהים, ויפל מעל-הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת–כי-זקן האיש, וכבד; והוא שפט את-ישראל, ארבעים שנה.  א ד,יט וכלתו אשת-פינחס, הרה ללת, ותשמע את-השמועה אל-הלקח ארון האלהים, ומת חמיה ואישה; ותכרע ותלד, כי-נהפכו עליה צריה.  א ד,כ וכעת מותה, ותדברנה הנצבות עליה, אל-תיראי, כי בן ילדת; ולא ענתה, ולא-שתה לבה.  א ד,כא ותקרא לנער, איכבוד לאמר, גלה כבוד, מישראל; אל-הלקח ארון האלהים, ואל-חמיה ואישה.  א ד,כב ותאמר, גלה כבוד מישראל:  כי נלקח, ארון האלהים.  {פ}

א ה,א ופלשתים, לקחו, את, ארון האלהים; ויבאהו מאבן העזר, אשדודה.  א ה,ב ויקחו פלשתים את-ארון האלהים, ויבאו אתו בית דגון; ויציגו אתו, אצל דגון.  א ה,ג וישכמו אשדודים, ממחרת, והנה דגון נפל לפניו ארצה, לפני ארון יהוה; ויקחו, את-דגון, וישבו אתו, למקומו.  א ה,ד וישכמו בבקר, ממחרת, והנה דגון נפל לפניו ארצה, לפני ארון יהוה; וראש דגון ושתי כפות ידיו, כרתות אל-המפתן–רק דגון, נשאר עליו.  א ה,ה על-כן לא-ידרכו כהני דגון וכל-הבאים בית-דגון, על-מפתן דגון–באשדוד:  עד, היום הזה.  {פ}

א ה,ו ותכבד יד-יהוה אל-האשדודים, וישמם; ויך אתם בעפלים (בטחרים), את-אשדוד ואת-גבוליה.  א ה,ז ויראו אנשי-אשדוד, כי-כן; ואמרו, לא-ישב ארון אלהי ישראל עמנו–כי-קשתה ידו עלינו, ועל דגון אלהינו.  א ה,ח וישלחו ויאספו את-כל-סרני פלשתים אליהם, ויאמרו מה-נעשה לארון אלהי ישראל, ויאמרו, גת יסב ארון אלהי ישראל; ויסבו, את-ארון אלהי ישראל.  {ס}

א ה,ט ויהי אחרי הסבו אתו, ותהי יד-יהוה בעיר מהומה גדולה מאד, ויך את-אנשי העיר, מקטן ועד-גדול; וישתרו להם, עפלים (טחרים).  א ה,י וישלחו את-ארון האלהים, עקרון; ויהי, כבוא ארון האלהים עקרון, ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את-ארון אלהי ישראל, להמיתני ואת-עמי.  א ה,יא וישלחו ויאספו את-כל-סרני פלשתים, ויאמרו שלחו את-ארון אלהי ישראל וישב למקומו, ולא-ימית אתי, ואת-עמי:  כי-היתה מהומת-מות בכל-העיר, כבדה מאד יד האלהים שם.  א ה,יב והאנשים אשר לא-מתו, הכו בעפלים (בטחרים); ותעל שועת העיר, השמים.  {ס}

א ו,א ויהי ארון-יהוה בשדה פלשתים, שבעה חדשים.  א ו,ב ויקראו פלשתים, לכהנים ולקסמים לאמר, מה-נעשה, לארון יהוה:  הודענו, במה נשלחנו למקומו.  {ס}

א ו,ג ויאמרו, אם-משלחים את-ארון אלהי ישראל אל-תשלחו אתו ריקם–כי-השב תשיבו לו, אשם; אז תרפאו ונודע לכם, למה לא-תסור ידו מכם.  א ו,ד ויאמרו, מה האשם אשר נשיב לו, ויאמרו מספר סרני פלשתים, חמשה עפלי (טחרי) זהב וחמשה עכברי זהב:  כי-מגפה אחת לכלם, ולסרניכם.  א ו,ה ועשיתם צלמי עפליכם (טחריכם) וצלמי עכבריכם, המשחיתם את-הארץ, ונתתם לאלהי ישראל, כבוד; אולי, יקל את-ידו מעליכם, ומעל אלהיכם, ומעל ארצכם.  א ו,ו ולמה תכבדו את-לבבכם, כאשר כבדו מצרים ופרעה את-לבם:  הלוא כאשר התעלל בהם, וישלחום וילכו.  א ו,ז ועתה, קחו ועשו עגלה חדשה אחת, ושתי פרות עלות, אשר לא-עלה עליהם על; ואסרתם את-הפרות בעגלה, והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה.  א ו,ח ולקחתם את-ארון יהוה, ונתתם אתו אל-העגלה, ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם, תשימו בארגז מצדו; ושלחתם אתו, והלך.  א ו,ט וראיתם, אם-דרך גבולו יעלה בית שמש–הוא עשה לנו, את-הרעה הגדולה הזאת; ואם-לא, וידענו כי לא ידו נגעה בנו–מקרה הוא, היה לנו.  א ו,י ויעשו האנשים, כן, ויקחו שתי פרות עלות, ויאסרום בעגלה; ואת-בניהם, כלו בבית.  א ו,יא וישמו את-ארון יהוה, אל-העגלה; ואת הארגז, ואת עכברי הזהב, ואת, צלמי טחריהם.  א ו,יב וישרנה הפרות בדרך, על-דרך בית שמש, במסלה אחת הלכו הלך וגעו, ולא-סרו ימין ושמאול; וסרני פלשתים הלכים אחריהם, עד-גבול בית שמש.  א ו,יג ובית שמש, קצרים קציר-חטים בעמק; וישאו את-עיניהם, ויראו את-הארון, וישמחו, לראות.  א ו,יד והעגלה באה אל-שדה יהושע בית-השמשי, ותעמד שם, ושם, אבן גדולה; ויבקעו, את-עצי העגלה, ואת-הפרות, העלו עלה ליהוה.  {ס}

א ו,טו והלוים הורידו את-ארון יהוה, ואת-הארגז אשר-אתו אשר-בו כלי-זהב, וישמו, אל-האבן הגדולה; ואנשי בית-שמש, העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא–ליהוה.  א ו,טז וחמשה סרני-פלשתים, ראו; וישבו עקרון, ביום ההוא.  {ס}  א ו,יז ואלה טחרי הזהב, אשר השיבו פלשתים  {ר}
אשם ליהוה:  {ס}  לאשדוד אחד  {ס}  לעזה  {ר}
אחד,  {ס}  לאשקלון אחד,  {ס}  לגת  {ר}
אחד,  {ס}  לעקרון אחד.  {ס}  א ו,יח ועכברי  {ר}
הזהב, מספר כל-ערי פלשתים לחמשת הסרנים–מעיר מבצר, ועד כפר הפרזי; ועד אבל הגדולה, אשר הניחו עליה את ארון יהוה, עד היום הזה, בשדה יהושע בית השמשי.  א ו,יט ויך באנשי בית-שמש, כי ראו בארון יהוה, ויך בעם שבעים איש, חמשים אלף איש; ויתאבלו העם, כי-הכה יהוה בעם מכה גדולה.  א ו,כ ויאמרו, אנשי בית-שמש, מי יוכל לעמד, לפני יהוה האלהים הקדוש הזה; ואל-מי, יעלה מעלינו.  א ו,כא וישלחו, מלאכים, אל-יושבי קרית-יערים, לאמר:  השבו פלשתים, את-ארון יהוה–רדו, העלו אתו אליכם.  א ז,א ויבאו אנשי קרית יערים, ויעלו את-ארון יהוה, ויבאו אתו, אל-בית אבינדב בגבעה; ואת-אלעזר בנו קדשו, לשמר את-ארון יהוה.  {פ}

א ז,ב ויהי, מיום שבת הארון בקרית יערים, וירבו הימים, ויהיו עשרים שנה; וינהו כל-בית ישראל, אחרי יהוה.  {ס}